חלון מספרי סיפורים (אמצעי המחשה בהוראה)

חלון מספרי סיפורים (אמצעי המחשה בהוראה)

 

סוגים של ייצוגים הקשורים לטקסט (מתוך: לימור לייבוביץ' –  http://limorleibovitzvisual.blogspot.co.il/2013/11/blog-post.html):

  • ייצוג דקורטיבי – ייצוג דקורטיבי יכול לכל היותר לתרום להפחתת מתח אצל הלומדים, אך נטען שהוא לא משפיע על בניית משמעות.
  • ייצוג מתאר – האיורים המלווים את המילים מהווים בבואה של הטקסט, קיימת חפיפה מדויקת בזמן ובמקום.
  • ייצוג מארגן – ייצוג מארגן מאפשר לנו לראות יחסים בין חלקים של מערכת. לדוגמה מחזור חיי הפרפר, ציר זמן, מערכת הלב, מבנה מנוע של מכונית וכדומה.
  • ייצוג מפרש – איורים שתפקידם לעזור לנו להבין תופעות שלא קל להבינן. למשל- משמעות של מספרים גדולים.
  • ייצוג טרנספורמטיבי – הלומד בונה את הייצוגים שלו. הוא לא יכול להיו מובא על-ידי המורה, אלא חייב להגיע מתוך ההבנה של הלומד.

הפעילות הדמיונית והחיקוי שהם מרכיבים מרכזיים בפעילות הדרמה היוצרת, כוללים תחומים נוספים העשויים לתרום להתפתחות הילד: התקשורת המילולית והדיבור – השימוש "המסמל", שמכיל את כל אותם היגדים לשוניים המתקשרים לתוכן ממשי של סיפור העלילה הדמיונית, והדיבור "המביים", המכיל את המסרים המילוליים המיועדים לארגון ולהכוונת הפעילות הדרמטית.

השימוש באבזרים כמשרתי הדמיון והפעילות הדרמתית נחלק לשלוש רמות:
א.  ברמת הדמיון הנמוכה ביותר ישתמש הילד באבזר קונקרטי – מיניאטורה של המציאות, לדוגמה: בובה, דגם מכונית וכדומה.
ב. שימוש באבזר המשמש תחליף לאבזר הרצוי, יעיד על יכולת דימיונית גבוהה יותר, למשל, מקל במקום טלפון.

ג. התייחסות דמיונית מלאה, מילולית בלבד, כאילו האבזר קיים, תעיד על רמת הדמיון הגבוהה ביותר שאינה תלויה בחפצים.

מטרות ההמחשה:

(א) הקנית אינפורמציה – הקניית מידע ללומד, החשוב לו מבחינת הדרישות של התרבות והתפתחותו האישית, על עולם העצמים, תכונותיהם, שימושיהם וקשריהם ההדדיים; על עולם הצומח והחי ועל החברה האנושית. האמצעי העיקרי של ההוראה – הלשון – הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק למעשה הלמידה והחינוך, ללא ניסיון של החושים.

(ב) פיתוח הסתכלות – התבוננות בעצמים מוחשיים מגבירה את הריכוז, הקשב והתפיסה וכן את פעילות החשיבה, כגון: העברה, ניתוח, השוואה, הכללה, העלאת השערות ובדיקתן הביקורתית.

(ג) רכישת מיומנויות מעשיות – באמצעות מקצועות מעשיים, כגון: ציור, מלאכה וחקלאות – הנובעות, הן מהפעילות כצורך טבעי לילד המגבירה את העניין בלימודים ונותנת הזדמנויות לספק את צרכיו הטבעיים ולהביע את עצמו, והן רכישת מיומנויות מוטוריות, שתסייענה בפתרון בעיות מעשיות.

(ד) יישום הלכה למעשה והעברת הידע של העקרונות שנלמדו.

(ה) פיתוח החשיבה – יצירת עקרונות ומרכיבים של חשיבה מופשטת, המתבססים על הניסיון החושי ועיבודו.

(מתוך: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hagigey/drama-2.htm)

דוגמאות לאמצעי המחשה

ידיעת הארץ (מתאים להוראת תנ"ך): http://www.ariebar.co.il/?categoryId=41617

 

ניצן אליקים

View my other posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *